וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן י אות ע), "מנהג עירינו מימי עולם, שאסור למכור בשר ופירות וירקות, ולא לקנות אפילו מהגויים, כי אם אחרי שהקהל הקדוש עץ החיים יוצאים מבית הכנסת". וכן הביא מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד שכב).
האם הכוונה ב"יוצאים מבית הכנסת" בסוף תפילת שחרית, או שמא בסוף תפילת היום עם גמר הצום?
כתבתם "ובגד העשוי לספוג זיעה, כגון לבנים, גופיות, גרביים וכדומה, מותר ללובשם מכובסים, שאין דינם כדין שאר הבגדים." האמנם, מעולם לא היתירו לנו זאת? דעת מי זאת?
ואם כן, גם ביום ת"ב יהיה מותר על פי אותו הטעם?