|
|
| |
שו"ת הלכה יומית
| נושא |
שאלה |
תאריך |
|
פסח
|
למה לא נכתב בכללם גם את משחת שיניים? מה הבדל והלא גם היא לא ראוייה למאכל כלב.
|
03/10/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
משחת שיניים שאינה טעימה, דינה כדין כל מאכל פגום, וממילא מעיקר הדין לא שייך בה איסור חמץ. אמנם, יש מחמירים בזה מטעמים שונים. והמחמיר תבא עליו ברכה.
בברכה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
חמץ שנפסל לאכילה קודם פסח
חמץ, כגון לחם, שחרכו (דהיינו שרף אותו לחלוטין עד שנעשה כמו פחם), לפני זמן איסורו, כגון יום או יומיים לפני הפסח, מותר לקיימו ולהנות ממנו בפסח, שכל שנפסל מאכילת כלב, כבר בטל שם אוכל ממנו, ואין בו איסור חמץ בכלל. אבל אם בפסח עצמו היה ראוי החמץ לאכילה, ובתוך ימי החג חרכו, אסור להנות מאותו החמץ, הואיל וכבר חל עליו איסור הנאה בשעה שהיה ראוי לאכילה.
וכבר ביארנו בעבר בהיתר "דבש מלכות" שכל מאכל שבטל שם מאכל ממנו מפני שהוא נמאס עד כדי שנפסל אף מאכילת כלב, לא חל עליו שם איסור כלל, והרי הוא מותר באכילה. וכן לענין אבקת ג'לטין, שעושים אותה מעצמות ועורות של בהמות טמאות, נחלקו הפוסקים אם יש מקום להקל באכילת מאכלים שמעורב בהם ג'לטין, מפני שבתוך תהליך הייצור שלו יש איזה זמן שהג'לטין הוא סרוח מאד ופגום ופסול לאכילת כלב, ועל כן, אפשר שבשעה שהוא סרוח פקע ממנו שם איסור, ומה שאחר כך הוא חוזר ונעשה ראוי לאכילה, פנים חדשות באו לכאן ואין לאסור את המאכל מחמת איסור שכבר פקע ממנו. (אלא שיש מחמירים בזה לענין דבש מלכות, ויותר מחמירים בזה לענין הג'לטין, ולפיכך בכל הכשרויות המהודרות נמנעים מלתת הכשר על מאכלים שמעורב בהם ג'לטין). ואיך שיהיה, מאכל שכעת הוא פגום למאכל, אין עליו שם מאכל ולא שייך בו איסור חמץ.
ולפיכך, מותר לכתוב בחול המועד פסח בדיו שנעשה עם שכר שעורים, וכן מותר להשתמש במשחת נעליים שיש בה תערובת חמץ, אמנם, צריך להקפיד שיהיה ברור הדבר שהמשחה יוצרה קודם הפסח, כי אם בפסח עצמו עוד היה החמץ ראוי לאכילת כלב, ואחר כך בפסח עצמו נפגם טעמו, אסור להשתמש בו, מפני שכבר נאסר בהנאה בכל אופן.
וכמו כן מותר לעשן בפסח סיגריות שיש חשש שמדביקים אותם בתערובת חמץ, מפני שאינו ראוי לאכילה כלל. ומכל מקום יש להבהיר שהאמור הוא לגבי איסור חמץ בפסח, אולם בזמנינו יש מקום לאסור את העישון מצד אחר, שקבעו הרופאים בהחלט, שסכנה נשקפת לבריאותם של המעשנים, ואף גורמים סיכון למי שנמצא בסביבתם, ושומר נפשו ירחק מזה (ועיין עוד בהליכות עולם ח"א עמוד רס"ה).
טבליות וכדורים, נגד כאבי ראש וכדומה, אפילו אם יש בהם תערובת חמץ, (שמצוי שמייצרים אותך עם עמילן חיטה), אם טעמם פגום ללא ספק וכבר נפסלו מאכילת כלב קודם הפסח, ובולעים אותם כמות שהם, מותר להשתמש בהם בפסח.
ומכל מקום, מכיון שיש מקום להחמיר בתרופות כאלו, אין להקל להשתמש בהם אלא אם מדובר בחולה שחלה ממש (אף על פי שאין בו סכנה), או בכדורי הרגעה לזקוקים לכך וכדומה, אבל אם הוא מיחוש בעלמא, אין להקל. וכל שכן שאין להקל בזה בויטמינים וכדומה. וכיום מצויים ויטמינים ושאר תוספי תזונה הכשרים לימות הפסח, ויש להשתמש אך ורק בהם.
ובארץ ישראל מתפרסמת מטעם הרבנות הראשית רשימת תרופות שאינן מכילות חמץ, ולכתחילה צריך להשתמש רק בתרופות כאלו, אפילו במקום חולי.
|
|
פסח
|
שמעתי מחבר שחובה להקפיד מאוד על מצה שרויה ולהזהר בה משום שהיום עקב אפיה קצרה מאוד שהמצה עוברת הקמח שעל פניה לא מספיק לעבור קלי'ה ועל כן במגע עם מים הוא יכול להחמיץ ואפילו במהירות יותר מקמח רגיל
|
03/10/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
אין הדבר נכון כלל, ואדרבה, האפייה בזמנינו מוציאה יותר מידי חשש של קמח שאינו נאפה, ועל כן למנהגינו אין לחוש כלל לאיסור מצה שרוייה.
בברכה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
שאלה: מהו חשש "מצה שרוייה", והאם עלינו להחמיר בענין זה או לא?
תשובה: ידוע הדבר, כי חמץ פירושו, גרגר קמח שנגע במים, ושהה כך איזה זמן עד שהחמיץ. ומעתה עלינו לשאול, כיצד אנו מתירים להרטיב את המצות שבביתנו עם מים, והלא יש לחוש שהקמח שבמצות יחמיץ. והתשובה לכך, כי כל קמח שנאפה כבר, לא שייך בו יותר חשש חימוץ, כי כבר אבד מן הקמח הכח שהיה בו להחמיץ.
ואולם, כמה מרבותינו האחרונים, סבורים שאסור לשרות מצה שנאפתה כבר בתוך מים, משום שיש לחוש שמא נשאר גרגר קמח שלא נאפה כראוי, וקמח שבא במגע עם מים מחמיץ. וזהו חשש "שרויה" הנזכר בשאלתינו, כי יש מאחינו האשכנזים שנהגו להחמיר בענין זה, שלא להרטיב מצה אפויה במים. ומנהג זה נפוץ במיוחד בקרב קהלות החסידים, שכן דעת הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ועוד. (ועיין משנה ברורה סימן תנח סק"ד).
אך דעת רוב הפוסקים שאין לחוש לענין זה כלל, ומתירים לאכול מצה שרוייה בפסח אף לכתחילה, וכן אנו נוקטים להלכה בלי שום פקפוק וחשש.
ולפיכך נראה שמותר גם לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שעושים ממצות טחונות) עם מים ולעשות ממנו סופגניות ועוגות, שהרי קמח אפוי שוב אינו מחמיץ.
אולם אחד מגאוני ספרד, רבינו חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין" שאנשים יראו עוגות כאלו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויחשבו שמותר לעשות בפסח עוגות מקמח רגיל.
אך רבינו "הפרי חדש" (הגאון רבי חזקיה די סילווא תי"ט – תנ"ח) כתב להקל בזה. וכן כתב הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) בספרו "ערך השלחן" (סימן תס"א סק"ג) לחלוק על "הכנסת הגדולה", משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך באופן כזה, ואנחנו אין לנו לגזור גזירות מדעתינו, וכן כתבו עוד הרבה פוסקים. ועל כן לסיכום, למנהג הספרדים ורוב בני אשכנז, מותר לאכול בפסח מצה אפוייה ששורים אותה במים. וכמו כן מותרים לעשות בפסח כל מין מאפה שירצו לעשותו מקמח העשוי ממצות טחונות. ואין לחוש בזה, לא מצד שריית הקמח במים, ולא מצד מראית העין.
|
|
פסח
|
רציתי לדעת האם מותר לאכול חומוס בימי הפסח?
|
03/10/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
על פי דת התורה, מותר לאכול חומוס בפסח, כי החומוס אינו מין דגן. אולם במדינות אשכנז, נהגו להחמיר שלא לאכול חומוס ושאר קטניות, מחמת תערובת חמץ שהיתה נפוצה בהם. ועל כן , למנהג האשכנזים אסור לאכול חומוס בפסח, ולמנהג הספרדים הדבר מותר.
בברכת התורה, הלכה יומית.
|
|
פורים
|
מה דינה של אשה שאיחרה מעט לקריאת המגילה (דבר שמצוי בשל טרדות הילדים)? האם היא יכולה להשלים מה שהחסירה מהחומש/סידור, עד שתגיע להיכן שאוחז הש"צ,כל עוד היא "משיגה" אותו לפני שסיים את רוב המגילה, כדין המחסיר תיבות אחדות?
|
02/25/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
אשה שאיחרה לקריאת המגילה, עליה לקרוא בזריזות מהחומש, עד שתגיע למקום שהקורא עומד בו. ואז, אם עוד לא עברה מחצית מהקריאה, הרי היא יוצאת ידי חובתה. וכמו שכתבת.
בברכת התורה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
מהלכות מקרא מגילה
כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר" ואמרו בגמרא (יומא כ"ט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.
ומכל מקום מכיון שאין הכל בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כמו שהם קוראים בעצמם ממש.
ואין חילוק בין האנשים לנשים לענין חיוב שמיעת קריאת המגילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין הנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי ואסתר, ועוד שהנס נעשה על יד אשה, היא אסתר. ואף על פי שבקצת מקומות נהגו שהנשים אינן שומעות מקרא מגילה אלא בלילה, אבל ביום לא היו שומעות. אין לנהוג כן, ומצוה לבטל מנהג זה שאין לו כל יסוד בהלכה, ובודאי הונהג על ידי עמי הארץ שבאותם המקומות. וישתקע הדבר ולא יאמר. (טבעת המלך).
בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. ואם השומע את הקריאה עבר ודיבר דברים אחרים בעוד שהקורא ממשיך בקריאתו, לא יצא ידי חובתו, ודינו כדין מי שלא שמע חלק מקריאת המגילה וכפי שיבואר להלן.
צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.
ומכל מקום אם קרה לאדם שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).
אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ולפיכך, נשים שאינן יכולות לבוא בזמן התפילה לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, וממתינות עד שיחזרו האנשים מבית הכנסת, ורק אחר כך הן שומעות קריאת המגילה, צריכות להזהר ביום פורים בבוקר, שלא לאכול עד אשר תשמענה בעצמן את קריאת המגילה. ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול אף עוגה או פת פחות משיעור כביצה (שהוא שיעור חמישים וששה גרמים).
והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליהם הברכה.
הבהרה למנויי הלכה יומית:
בהלכה שהתפרסמה אתמול
נכתב כי שיעור הסכום של מנהג זכר למחצית השקל בשנה זו הוא כעשרים ושנים שקלים. בטעות, נכתב כי סכום זה הוא המתאים לשנת תשס"ט. וכוונתינו היא כמובן שסכום זה הוא הנכון לשנה זו, התש"ע.
לשמיעת שיעורו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא פורים:
לשיעור בדיני פורים ואגדה חלק א לחץ כאן לשיעור בדיני פורים ואגדה חלק ב לחץ כאן
לשמיעת קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
לחץ כאן
|
|
שבת
|
מדבריכם משמע שמי שמחכה עד צאת השבת לפי ר"ת יכול להבדיל לפני ורק לא יעשה מלאכה עד שיעבור הזמן לפי ר"ת. האם כך הדבר?
|
02/21/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
אכן כן. המחמירים שלא להוציא את השבת עד זמן רבינו תם, רשאים לעשות הבדלה, ורק ימנעו מעשיית מלאכה עד זמן רבינו תם. וכך הוא מנהגו של מרן הרב שליט"א.
בברכת התורה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
הבדלה בפורים
לשאלת רבים: בשנה זו (תש"ע) יחול ליל פורים במוצאי שבת. ועל כן נשאלת השאלה, מתי יש להבדיל על הכוס, האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה או אחריה. וכן, האם יש להמתין עם קריאת המגילה עד לאחר זמן "רבינו תם"?
תשובה: כשחל פורים במוצאי שבת, אומרים הציבור לאחר התפילה "ויהי נועם" עד "ואתה קדוש". ואחר כך קוראים במגילה. אולם אין להבדיל על הכוס (כלומר, עם יין) לפני קריאת המגילה, משום שאנו מעדיפים לאחר (לדחות) כמה שניתן את הוצאת השבת בהבדלה. וכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א, שיש לקרוא את המגילה תחילה, ורק אחר כך להבדיל על הכוס.
אולם לענין ברכת "בורא מאורי האש", כתב הכל בו, שיש לברך ברכת בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה, משום שברכת בורא מאורי האש נתקנה על בריאת האש בעולם, והרי האדם בשעת קריאת המגילה נהנה מאור האש שברא ה' יתברך, ולכן דבר נכון הוא שיברך תחילה על מאור האש, ואחר כך יקרא את המגילה. וכן כתב רבינו אברהם אב"ד, בעל ספר האשכול, וזו לשונו: הקורא את המגילה לאור הנר, וממלא עיניו מן האור, וניזון ממנו מתחילת קריאת המגילה ועד סופה, ואחר כך מברך בורא מאורי האש, לא נכון הדבר. עד כאן לשונו. ומבואר בדבריו כדברי הכל בו, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה. וכן כתבו עוד רבים מהפוסקים, ועד אחרון מרן רבינו הגדול שליט"א בספרו חזון עובדיה, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה.
וביארנו כבר בזמנו, גודל חשיבות הדבר, שימתין אדם שלא לעשות שום מלאכה בצאת השבת, עד שיגיע זמן "רבינו תם", שהוא כשבעים ושתים דקות (זמניות) לאחר שקיעת החמה במוצאי שבת. מכיון שלדעת רבים מהפוסקים, ומרן השלחן ערוך, אין השבת יוצאת עד שיגיע זמן זה. ואף על פי שלדעת הגאונים יוצאת השבת עוד קודם לכן, וכפי זמן צאת השבת המופיע בלוחות, מכל מקום ראוי לו לכל ירא שמים שימתין בצאת השבת עד לזמן רבינו תם, שהרי עשיית מלאכה בשבת היא באיסור סקילה, ועל כן נכון מאד להחמיר בדבר.
אולם במוצאי שבת של פורים, לא ניתן לעכב את כל הציבור שלא לקרוא מגילה עד זמן רבינו תם. ומקרא המגילה לבדו אינו מלאכה שיש לעכב אותה עד זמן רבינו תם. לכן הנכון הוא, שמיד בסיום תפילת ערבית יקראו המגילה לכל הציבור. ומכיון שצריכים לברך לפני קריאת המגילה על הנר "בורא מאורי האש", לכן נכון שיבקשו מילד אחד מן המתפללים, שהוא ידליק את הנר של ההבדלה, וכל הציבור יוכלו לברך על אותו הנר "בורא מאורי האש".
וכן מנהג מרן הרב שליט"א בכל מוצאי שבת, שמכיון שהוא מבדיל בבית הכנסת לפני זמן רבינו תם, לכן מדליק ילד אחד את נר ההבדלה, והרב מברך עליו בורא מאורי האש.
ולכן לסיכום: יש לקרוא את המגילה בצאת השבת. ואין להמתין עם הקריאה עד זמן רבינו תם. ויש להבדיל על הכוס רק לאחר קריאת המגילה, אחרי אמירת "עלינו לשבח". אבל על הנר יש לברך לפני קריאת המגילה. ומכיון שעוד לא הגיע זמן רבינו תם, יש לבקש מילד אחד מן המתפללים שידליק את הנר בכדי שיוכלו לברך עליו.ולאחר התפילה בשעת ההבדלה, יש לדלג על ברכת בורא מאורי האש, שהרי כבר בירכו אותה קודם לכן.
|
|
שבת
|
מה ההלכה לגבי הדלקת אור,שימוש אקדחי צעצוע ודומיהם.עד ההבדלה על הכוס.
|
02/21/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
בצאת השבת, יכול אדם לעשות מלאכה לאחר שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול". אבל אסור לאכול או לשתות עד שיעשה הבדלה על היין.
בברכת התורה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
הבדלה בפורים
לשאלת רבים: בשנה זו (תש"ע) יחול ליל פורים במוצאי שבת. ועל כן נשאלת השאלה, מתי יש להבדיל על הכוס, האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה או אחריה. וכן, האם יש להמתין עם קריאת המגילה עד לאחר זמן "רבינו תם"?
תשובה: כשחל פורים במוצאי שבת, אומרים הציבור לאחר התפילה "ויהי נועם" עד "ואתה קדוש". ואחר כך קוראים במגילה. אולם אין להבדיל על הכוס (כלומר, עם יין) לפני קריאת המגילה, משום שאנו מעדיפים לאחר (לדחות) כמה שניתן את הוצאת השבת בהבדלה. וכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א, שיש לקרוא את המגילה תחילה, ורק אחר כך להבדיל על הכוס.
אולם לענין ברכת "בורא מאורי האש", כתב הכל בו, שיש לברך ברכת בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה, משום שברכת בורא מאורי האש נתקנה על בריאת האש בעולם, והרי האדם בשעת קריאת המגילה נהנה מאור האש שברא ה' יתברך, ולכן דבר נכון הוא שיברך תחילה על מאור האש, ואחר כך יקרא את המגילה. וכן כתב רבינו אברהם אב"ד, בעל ספר האשכול, וזו לשונו: הקורא את המגילה לאור הנר, וממלא עיניו מן האור, וניזון ממנו מתחילת קריאת המגילה ועד סופה, ואחר כך מברך בורא מאורי האש, לא נכון הדבר. עד כאן לשונו. ומבואר בדבריו כדברי הכל בו, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה. וכן כתבו עוד רבים מהפוסקים, ועד אחרון מרן רבינו הגדול שליט"א בספרו חזון עובדיה, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה.
וביארנו כבר בזמנו, גודל חשיבות הדבר, שימתין אדם שלא לעשות שום מלאכה בצאת השבת, עד שיגיע זמן "רבינו תם", שהוא כשבעים ושתים דקות (זמניות) לאחר שקיעת החמה במוצאי שבת. מכיון שלדעת רבים מהפוסקים, ומרן השלחן ערוך, אין השבת יוצאת עד שיגיע זמן זה. ואף על פי שלדעת הגאונים יוצאת השבת עוד קודם לכן, וכפי זמן צאת השבת המופיע בלוחות, מכל מקום ראוי לו לכל ירא שמים שימתין בצאת השבת עד לזמן רבינו תם, שהרי עשיית מלאכה בשבת היא באיסור סקילה, ועל כן נכון מאד להחמיר בדבר.
אולם במוצאי שבת של פורים, לא ניתן לעכב את כל הציבור שלא לקרוא מגילה עד זמן רבינו תם. ומקרא המגילה לבדו אינו מלאכה שיש לעכב אותה עד זמן רבינו תם. לכן הנכון הוא, שמיד בסיום תפילת ערבית יקראו המגילה לכל הציבור. ומכיון שצריכים לברך לפני קריאת המגילה על הנר "בורא מאורי האש", לכן נכון שיבקשו מילד אחד מן המתפללים, שהוא ידליק את הנר של ההבדלה, וכל הציבור יוכלו לברך על אותו הנר "בורא מאורי האש".
וכן מנהג מרן הרב שליט"א בכל מוצאי שבת, שמכיון שהוא מבדיל בבית הכנסת לפני זמן רבינו תם, לכן מדליק ילד אחד את נר ההבדלה, והרב מברך עליו בורא מאורי האש.
ולכן לסיכום: יש לקרוא את המגילה בצאת השבת. ואין להמתין עם הקריאה עד זמן רבינו תם. ויש להבדיל על הכוס רק לאחר קריאת המגילה, אחרי אמירת "עלינו לשבח". אבל על הנר יש לברך לפני קריאת המגילה. ומכיון שעוד לא הגיע זמן רבינו תם, יש לבקש מילד אחד מן המתפללים שידליק את הנר בכדי שיוכלו לברך עליו.ולאחר התפילה בשעת ההבדלה, יש לדלג על ברכת בורא מאורי האש, שהרי כבר בירכו אותה קודם לכן.
|
|
שבת
|
האם חובה לקדש כאשר חלות מונחות על השולחן או שאפשק לקדש גם כשאינם על השולחן? האם יש בזה מדין מנהג טוב או שגם זה לא?
|
02/13/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
בליל שבת, נכון שהחלות תהינה מונחות על השלחן על גבי המפה לפני הקידוש, ויכסה אותם במפה. וביום שבת בבוקר, לא נהגו להקפיד על כך.
בברכת התורה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
מדיני הקידוש
ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת, ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין.
הכל חייבים בקידוש, ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, מדין "שומע כעונה", דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו. לפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, (על פי דברי מהר"ש אבוהב בספרו דבר שמואל), שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש, לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו", שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו. והטעם לזה שמכיון שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו, אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה', נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו.
מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם אותו מפי המקדש, צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש. וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש, וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה. (וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים).
אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת עד שיקדש. ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש. (ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום, אסור מיד לטעום עד שיקדש, אף על פי שעדיין לא שקעה החמה).
לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן, ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית אחרת. וזה זכר למן שירד במדבר, שהיה כמונח בקופסא, טל למטה וטל למעלה והמן באמצע. ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה, לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא מעדיף לברך על היין, הרי זה כמו שמבייש את הפת, ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה, באמת צריך לקדש עליה ולא על היין, ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין.
|
|
בשר וחלב
|
מזון שנחשב כחזקת בשרי מהו השיעור זמן שאני צריך להמתין בכדי לאכול מאכלים חלביים?
כמו כן תבשיל שבושל בו בשר האם אני אוכל את הרוטב ותפוח אדמה אך לא את הבשר עליי להמתין שש שעות למאכל חלבי?
|
02/13/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
מאכל שאינו בשרי, רק שנתבשל בתנור שהיה בו בשר וכדומה, שהוא הנקרא כיום "בחזקת בשרי", מותר לאכול אחריו גבינה, (בתנאי שישטוף את פיו, על ידי אכילת איזה דבר ושתיית איזה משקה).
תבשיל שנתבשל עם בשר, אף על פי שאינו אוכל את הבשר, נהגו להחמיר שלא לאכול אחריו גבינה במשך שש שעות.
בברכת התורה, הלכה יומית.
|
|
שבת
|
אני מרוקאי וראיתי פסק הלכה של הרב משאש שכותב שעניית "ברוך הוא וברוך שמו" לא מהווה הפסק, גם בברכות כגון אלו שהמברך מוציא ידי חובה אחרים ע"י השמיעה. כך ראיתי את סבי ז"ל שנהג. שאלתי היא: 1. האם להמשיך לענות "ברוך הוא וברוך שמו" ? 2. מדוע לא התייחס מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לדעת הרב משאש ?
|
02/13/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
מרן הרב שליט"א התייחס כמה וכמה פעמים לדבריו של הגאון הרב שלום משאש. והוא האריך בכמה מקומות לדחות דבריו.
ולענין שאלתך האם עליך לשנות את המנהג. לדעת מרן הרב שליט"א, עליך לשנות את המנהג. והיו כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים ועצומים, מבני מרוקו, ששינו את מנהגם בכמה ענינים וגם בענין הזה. והם ראויים לשבח על כך, שהתעלו מעל שיקולים שונים, והחליטו לשנות מנהגם לפי אמיתתה של הלכה. וכמו שאנו בני בבל, שינינו כמה מנהגים, מפני שלא היו נכונים על פי ההלכה. אולם רבים מבני מרוקו, אינם מוכנים לשנות את מנהגם בזה, כי מנהגי אבותיהם יקרים מאד בעיניהם. והגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, כתב שבדיעבד יצאו ידי חובת הברכה, למרות שענו ברוך הוא וברוך שמו. אך גם הוא כתב, שעדיף יותר שיעזבו מנהג אבותיהם, ולא יענו ברוך הוא וברוך שמו, וכן הוא נוהג. ועל כן למעשה, הנכון הוא שלא תאמר ברוך הוא וברוך שמו בברכה שאתה יוצא בה ידי חובה. ותבא עליך ברכת טוב.
בברכת התורה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
מדיני הקידוש
ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת, ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין.
הכל חייבים בקידוש, ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, מדין "שומע כעונה", דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו. לפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, (על פי דברי מהר"ש אבוהב בספרו דבר שמואל), שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש, לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו", שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו. והטעם לזה שמכיון שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו, אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה', נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו.
מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם אותו מפי המקדש, צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש. וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש, וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה. (וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים).
אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת עד שיקדש. ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש. (ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום, אסור מיד לטעום עד שיקדש, אף על פי שעדיין לא שקעה החמה).
לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן, ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית אחרת. וזה זכר למן שירד במדבר, שהיה כמונח בקופסא, טל למטה וטל למעלה והמן באמצע. ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה, לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא מעדיף לברך על היין, הרי זה כמו שמבייש את הפת, ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה, באמת צריך לקדש עליה ולא על היין, ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין.
|
|
שבת
|
האם אפשר לעשות קידוש גם עם מיץ פירות אחר מיין כמו ספרינג וכד'?
|
02/13/2010
|
| |
תשובה:
שלום רב!
אין לעשות קידוש ממשקאות קלים כגון ספרינג וכדומה. אבל מותר לעשות קידוש עם מיץ ענבים.
בברכת התורה, הלכה יומית.
השאלה נשאלת בתגובה להלכה:
מדיני הקידוש
ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת, ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין.
הכל חייבים בקידוש, ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, מדין "שומע כעונה", דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו. לפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, (על פי דברי מהר"ש אבוהב בספרו דבר שמואל), שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש, לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו", שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו. והטעם לזה שמכיון שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו, אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה', נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו.
מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם אותו מפי המקדש, צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש. וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש, וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה. (וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים).
אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת עד שיקדש. ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש. (ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום, אסור מיד לטעום עד שיקדש, אף על פי שעדיין לא שקעה החמה).
לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן, ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית אחרת. וזה זכר למן שירד במדבר, שהיה כמונח בקופסא, טל למטה וטל למעלה והמן באמצע. ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה, לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא מעדיף לברך על היין, הרי זה כמו שמבייש את הפת, ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה, באמת צריך לקדש עליה ולא על היין, ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין.
|
צפייה
|
|