|
שאלה: האם מותר לצבוע בשבת מאכלים, ולדוגמא להוסיף תבלין כורכום באיזה מאכל בכדי לצבוע אותו בצהוב, או למרוח רסק עגבניות על מאכל בכדי ליפות אותו ולצבעו באדום, או שיש בזה איסור משום "צובע"?
תשובה:
בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את איסור צביעה בשבת, שמלאכת הצובע היא אחת משלשים ותשע המלאכות האסורות בשבת מן התורה.
בספר שבלי הלקט) לרבינו צדקיה בן רבי אברהם הרופא, שחי לפני כשמונה מאות שנה בעיר רומא שבאיטליה(, כתב, צריך עיון, לגבי נתינת הכרכום במאכל בשבת, אם יש בזה משום איסור צובע, ולפי דברי בעל היראים שאמר שאין דרך צביעה באוכלין, מותר. עד כאן. ומבואר מדבריו, שבספר היראים כתב שאין איסור לצבוע מאכלים בשבת, משום שאין זו דרך צביעה שאסרה התורה. ולפי זה מותר יהיה לשים בשבת כורכום במאכל, בשביל לצבוע אותו בצהוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן שכ), שאין דין צביעה באוכלין בשבת.
והגאון רבי יוסף ידיד הלוי, שהיה מגדולי הדור שלפנינו, בספרו ימי יוסף, דן לגבי חתימה שהיו נוהגים לחתום על גבי הבשר בכדי להעיד על כשרותו ביום טוב לאחר השחיטה, אם יש להקל בדבר מטעם שאין זו דרך צביעה, שהרי הבשר הוא מאכל, או שיש להחמיר בזה. והרב ז"ל העלה שאין להקל בדבר, משום שלא התירו הפוסקים אלא צביעה במאכל שמיד הוא אוכל אותו, אבל בשר, שעוד צריך לבשלו לאחר מכן, ורק אחר כך יהיה ראוי למאכל, אין להקל לחתום עליו במין צבע בשבת.
(והנה כל דברי הגאון רבי יוסף ידיד, שייכים בעיקר ליום טוב, ולא לשבת, משום שבשבת בלאו הכי מסתבר שאסור לטלטל בשר חי, משום איסור מוקצה. שהרי אין אפשרות לאכול בשר חי (שהיה קפוא) בשבת, שיש בזה סכנה לבריאות. ורק ביום טוב שמותר לבשלו, מותר גם לטלטלו. אולם בשר שהוא טרי, שיש אפשרות לאכלו בדוחק כשהוא חתוך דק דק, מותר לטלטלו בשבת).
ורבינו הרמ"א ז"ל גם כן כתב להקל בצביעה בשבת במיני מאכל, שהרי כתב שמותר לערב בשבת יין לבן יחד עם יין אדום, ואין לחוש לצביעה, והביא ראייה לדבריו, שהרי מותר לערב בשבת ביצה עם חרדל, אף על פי שהעירוב נעשה רק על מנת לתת צבע נאה בביצה, מותר, ואין לחוש לזה משום צובע. משמע שהרמ"א גם כן סובר שאין איסור צביעה בשבת במיני מאכל.
לכן לסיכום, אין איסור צביעה באוכלין בשבת, ומותר להוסיף כורכום למאכל בשבת בכדי לצבעו, כל שהוא ראוי לאכלו מיד אחר כך.
|