היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב.

"שלום" בתשעה באב
בתשעה באב, לא אומרים "שלום" לחברים. ואם מישהו בטעות אמר לו "שלום", משיבים לו "בשפה רפה ובכובד ראש". (ש"ע סי' תקנד סעיף כ).

בישול בתשעה באב
נוהגים, שלא להכין בתשעה באב צרכי סעודה, כלומר, לבשל או לאפות, עד לאחר חצות היום. (חזון עובדיה תעניות, עמוד שכד).

משחק עם ילד בתשעה באב
כתב מרן בשלחן ערוך (יורה דעה, סימן שצא, סעיף א): "אבל, אסור בשמחה, לפיכך לא יקח תינוק בחיקו כל שבעה, פן יביאנו לידי שחוק". והמקור לכך הוא בגמרא (ב"ק כו:). וכתב מרן זצ"ל (חזון עובדיה עמוד שלג), שנראה שהוא הדין לגבי תשעה באב. אבל תינוק שבוכה, מותר כמובן לקחת אותו ולהרגיעו.

צאת התענית – נטילת ידים
אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ויש נוהגים ליטול ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית. והוא מנהג טוב.

הבדלה
השנה, (התשפ"ה), לפני שאוכלים בצאת התענית, יש לעשות "הבדלה" על כוס יין, כבכל מוצאי שבת. בלי בשמים (ובלי נר).

משמעות יום עשירי באב
אמרו רבותינו במסכת תענית (דף כט.): בשביעי באב נכנסו נכרים להיכל, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור (האש), והיה דולק והולך כל היום כולו, דהיינו ביום עשירי באב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי באותו הדור, הייתי קובע התענית בעשירי, מפני שרובו של ההיכל נשרף בו. וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.

מנהגי עשירי באב
כבר ביארנו שמנהג האשכנזים להחמיר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מיום ראש חודש אב ועד יום תשעה באב. ואילו למנהג הספרדים, ביום ראש חודש אב עצמו מותר לאכול בשר, ורק למחרת, מיום ב' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין. נמצא שבענין זה האשכנזים נוהגים להחמיר יותר מהספרדים.

ולעומת זאת, לגבי יום עשירי באב, מצאנו מנהגים חלוקים בין הספרדים לאשכנזים בזה, שהאשכנזים מיקלים לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי באב אחרי חצות היום (בצהרים). ואילו הספרדים נוהגים להחמיר שלא לאכול בשר ולשתות יין בכל יום עשירי באב. נמצא שלגבי עשירי באב מנהג הספרדים להחמיר יותר מן האשכנזים. אבל לגבי תספורת וכיבוס, מנהג האשכנזים להחמיר יותר מן הספרדים, שהספרדים מיקלים בזה מיד במוצאי התענית, ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם ביום עשירי באב.

וה' יראנו בנחמת ציון בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.