ימים אלה, הם ימי בין המצרים, שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב, שבהם צרו האויבים על ירושלים. ואנו מבכים בימים אלה את חורבן בית מקדשינו, וגלותינו מבית חיינו.

ולכאורה יש לשאול, מה הצורך בכל הצער הגדול הזה? לשם מה אנו צריכים לבכות ולהצטער על חורבן הבית? הרי כל המצוות שנצטוינו בהן, יש להן משמעות, יש בהן צורך, וכאן, מנהגי האבלות, מה התועלת בהם? מי שמתאבל בלאו הכי, שיתאבל, ומי שאינו מרגיש צער ואבל, לא יתאבל, מדוע כביכול מכריחים את כולם להכנס לעול האבלות על חורבן הבית?

והנה כמה טעמים יש בדבר: כי באמת, על כל אדם מישראל חובה קדושה מוטלת להתאבל על חורבן הבית ועל גלות ישראל, מפני שבעוונותינו, "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו חרב בימיו", ואילו לא היו בנו אותן הסיבות שגרמו לחורבן הבית, כבר היה נבנה בית המקדש! נמצא אם כן, שכל הצרות הנוראות שעברו על ישראל, וכל הצער הגדול של השכינה על צערם של ישראל, הכל הוא מחמת הדבר הגדול הזה, שעדיין לא זכו ישראל לגאולה השלימה, שהיא תכלית קיום העולם.

ויש להתבונן בזה, שמחמת חורבן הבית וגלותינו, נהרגו כמה וכמה צדיקים גדולים וקדושים אשר היו בישראל, אשר כל אחד מהם הוא כמו אב עבורינו.

ומדוע כל כך נענשו ישראל? אמרו רבותינו, שכאשר זימה באה לעולם, אנדרלמוסיא באה לעולם. וכך אמרו רבותינו, ששאל ה' יתברך את אברהם אבינו, מדוע אתה מצטער על כך שעתיד להחרב בית המקדש? אמר לו אברהם: אני מצטער על נשמות הצדיקים שיסבלו ויהרגו ברציחות נוראיות. ענה לו ה' יתברך: דע לך, כי סיבת מיתתם היא "עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה", כלומר, כיון שהיתה זימה בישראל, ובכל מקום שאתה מוצא זימה, כלומר עניני עבירה והעדר הקדושה, אנדרלמוסיה באה לעולם, כלומר, המשחית משחית, ואינו מבחין בין צדיקים לרשעים.

וכה כתב רבינו הקדוש רבי יהונתן איבשיץ, בדרשתו המיועדת לימים אלה:
בני אחי! עורו נא הקיצו משנתכם! ואל תבלו זמן בהבלי העולם בשיחה בטלה, וספורי דברים בעניני מלחמות, מי ינצח ומי ינוצח! כלומר, אל תעסקו כל הזמן בהבלי העולם ובפוליטיקה, כי ביחוד בימים אלה, עלינו לזכור את אותו היום שבו בא הצורר והאויב בחוצות ירושלים, ושפך סוללה והשחית חיל וחומה, אוי נא לנו כי חטאנו! איך לא תדמע עיניכם בזכרכם ימים אלו, גויים רקדו בהיכל ה', בקרדומות באו כחוטבי עצים, להכרית עולל מבחוץ ומחדרים שיבה, כלומר, שהרגו הגויים זקנים וילדי ישראל. עורו אחינו וחוסו על העדר הזמן, כי אין בנבראים יקר כמו הזמן.

וכל אחד צריך לשים לב לדברים, כי כך דרכו של יצר הרע, שבתחילה אומר לו "עשה כך", ולבסוף אומר לו "לך ועבוד עבודה זרה". תחילה אומר היצר הרע לאדם, תשוטט לך להנאתך בתקשורת ובשאר מרעין בישין, לראות מעניני העולם ופוליטיקה, ולבסוף הוא מחטיאו בעבירות החמורות ביותר.

לכן עלינו להתעורר בתשובה בימים אלה, להוסיף קדושה בישראל, בשמירת העינים והדיבור והמחשבה, להתעדן ולהתקדם בתיקון המידות, באהבת חינם, ולהתרחק משנאת חינם אשר היא הסיבה העיקרית לגלותינו מארצינו.

ובשכר זאת אל חי נעלם, יחוס על שארית ישראל, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, במהרה בימינו. אמן.