גליון זה קדוש כדין שאר דברי תורה המודפסים, נא לנהוג בו בקדושה ואחר מכן להניחו בגניזה.

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור
 החייל יונתן בן נאווה
"שזקוק לרחמי שמיים מרובים"

הוקדש ע"י
הלכה יומית

המחטיא את הרבים





שאלה
: אדם שהחטיא את הרבים, (שגרם לאחרים לחטוא), האם יש אפשרות שתקובל תשובתו, כאשר הוא מתחרט מכל לבו על מעשיו, ומקבל על עצמו שלא לחטוא עוד במה שעשה?






תשובה
: שורש השאלה, לפי שאמרו רבותינו בפרקי אבות (פ"ה), כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ואם כן מבואר לכאורה, שמי שהחטיא את הרבים, אין לו אפשרות לחזור בתשובה, ובחטאו ימות, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה.




אולם באמת שאין הדבר כן, כי אין דבר העומד בפני התשובה, אלא הכוונה בדברי רבותינו בפרקי אבות היא, שמי שהחטיא את הרבים, לא תהיה לו סיעתא דשמיא, (כלומר סיוע מן השמים), לחזור בתשובה. וכמו שנאמר במשלי, אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס, "אל יתמכו בו", שלא יתמכו בו מן השמים לחזור בתשובה. וטעם הדבר הוא, בכדי שלא יהיה הוא בגן עדן, ואלו שחטאו בגללו יהיו בגיהנם. אבל אם התאמץ ועשה תשובה, מקבלים את תשובתו. וכמו שכתב הרמב"ם, שכל אלו ששנינו שאין להם חלק לעולם הבא, ובכלל זה מחטיאי הרבים, אם שבו מרשעם קודם מיתתם, והם בעלי תשובה, הרי הם מבני העולם הבא, שאין לך דבר העומד בפני התשובה. וכן אמרו בירושלמי (פ"ק דפאה(.



ומרן הרב שליט"א הוסיף על זה רמז מהפסוק, "אם יהיו חטאיכם כשנים (אדומים כשני שהוא אדום), כשלג ילבינו", (שאם תשובו בתשובה, ילבינו חטאיכם כמו השלג), והכוונה בזה, אם החטאים הם חטאים שלכם בלבד "חטאיכם", של החוטאים, אז כשלג ילבינו. אך בהמשך הפסוק נאמר, "אם יאדימו כתולע, כצמר יהיו", ולא נאמר "אם יהיו חטאיכם כתולע", אלא "אם יאדימו", שהוא לשון הפעיל, שהחטיא אחרים, והאדימו חטאיהם של האחרים, אז כצמר יהיו, ולא כשלג, שהשלג הוא יותר לבן מן הצמר. ומכל מקום בדיעבד מתקבלת תשובתו.



והנה חשוב מאד לציין, כי בכלל עון זה של המחטיא את הרבים, הן אותן הנשים ההולכות בחוסר צניעות כנגד גדרי ההלכה, שבעוון זה, הן מחטיאות את הרבים עד אין חקר. וכן אלו המוכרים בחנויות שלהם עיתונים חילוניים, ומציגים אותם לראוה לכל דורש, שגם הם מחטיאי הרבים, ועוונם גדול מאד עד אין חקר. וכן אותם המבזים את החכמים, ומטיפים לכל השומע לקולם כנגד חכמי ישראל וכנגד דת תורתינו הקדושה, שבהיותם מפיצים דעות כוזבות, גם הם בכלל מחטיאי הרבים, ותחת אשר היה ראוי להם לנצל את כחם בדיבור, לחזק את לבותיהם של חלשי הרוח לחזור בתשובה ולהתקרב עוד ועוד לעבודת ה', הם הולכים ומשתמשים בכחות שנתן להם ה' יתברך, להחטיא את הרבים כנגדו. וכל אלו הם בכלל מחטיאי הרבים, שענשם גדול, וקשה תשובתם, אלא שכאמור, אם עשו תשובה בכל כחם, תשובתם מתקבלת לפניו יתברך.



והנכון הוא שיעשו תשובת המשקל, לזכות את הרבים במצוות לכפר על חטאיהם, ואז תהא תשובתם מקובלת ביותר.



ותשובת המשקל היא, שאם היתה אותה האשה מחטיאה את הרבים בחוסר צניעות, אזי מהיום ואילך תקבל על עצמה לדקדק יותר בצניעות, ולהדריך גם את חברותיה ובנותיה ללכת בצניעות, שבכל היא מרבה קדושה וטהרב בעולם. וכן זה שהיה מוכר עיתונים חילוניים, יקבל עליו להרבות תורה וטהרה בישראל, ועלו אשר היו מקלקים את הרבים בדעות רעות, יחזקו אחרים בדעות נכונות על פי דרך ה', ובזה יכופר חטאם, ותקובל תשובתם לפני ה' יתברך.