הלכות לפי מילת מפתח:
הלכות לפי נושא:
 
הלכה ל - יום שני ,  - 8/2/2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה
 למרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א
"הקדוש ברוך הוא ירפאהו ויחזקהו ויאריך ימים ושנים על ממלכתו ממלכת הקודש, עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן."

הוקדש ע"י
אתר הלכה יומית

לחץ כאן להקדשת הלכה

חיוב נשים בקידוש

נשים חייבות בקידוש מן התורה, ואף על פי שכל מצות עשה (דהיינו מצוה שהיא בקום עשה) שהזמן גרמא (שהזמן גורם לה, כגון מצות סוכה בחג הסוכות, זמן חג הסוכות גורם למצוה זו, שהרי בכל השנה אין חיוב לשבת בסוכה), נשים פטורות ממנה, כמו שביארנו בכמה הזדמנויות, מכל מקום במצות הקידוש הן חייבות מן התורה, שנאמר בלוחות הראשונות (בפרשת יתרו) "זכור" את יום השבת לקדשו, ונאמר בלוחות אחרונות (בפרשת ואתחנן) "שמור" את יום השבת לקדשו. וקבלו חז"ל, כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (שהשם יתברך אמר בזמן מתן תורה "זכור" ו"שמור" בבת אחת) בכדי ללמדינו: כל שישנו בשמירת השבת, שמוזהר שלא לעשות מלאכה בשבת, ישנו בזכירה, כלומר שחייב בקידוש. והואיל והנשים מוזהרות אף הן על שמירת שבת כהלכתה, כי על מצוות לא תעשה נשים חייבות אף כשהזמן גרמן, (וכמו איסור אכילה ביום הכפורים), לפיכך ישנן גם בחיוב זכירת שבת, דהיינו קידוש היום. (ברכות כ:). ולכן הנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש, הואיל והן מצוות על קידוש כמותם, ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה.

מכיון שילדים שלא הגיעו לגיל מצוות אינם חייבים במצות קידוש מן התורה ממש, אינם יכולים להוציא ידי חובת קידוש אנשים מבוגרים החייבים במצות קידוש מן התורה.

סומא, כלומר, מי שהוא עיור, חייב בכל המצוות מן התורה, כדעת חכמים (בבבא קמא דף פז.), ולכן הסומא רשאי לקדש על היין ולהוציא את כל בני ביתו ידי חובתם במצות הקידוש.

בזמן רבותינו חכמי הש"ס, היה היין חזק וחריף מאד, ולא היה ראוי לשתיה בלא שימזגוהו תחילה במים, כלומר, שהיו מערבים בו מים, ואז היה טוב לשתיה. ועל כן חייבים היו למזוג בתחילה את היין במים, ורק אחר כך היו מקדשים עליו. ולפי זה בזמנינו אין חיוב למזוג את היין במים. וכל שכן שאין חיוב למזוג "מיץ ענבים" במים, שהרי אין בו חריפות כלל. ומכל מקום, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שטוב למזוג את היין במים, באופן שישפוך לתוכו מעט מים, שלוש פעמים, וכן יש לנהוג אף כשמקדש על מיץ ענבים. וטעם הדבר הוא על פי הסוד, כמו שכתב רבינו יוסף חיים ז"ל בשם הרב בעל מעבר יבק. ועל כן הנכון הוא למזגו שלוש פעמים, בכל פעם טיפה אחת, ורק אחר כך לקדש עליו. והמזיגה תהיה סמוך לקידוש, דהיינו לפני שיתחיל באמירת "יום הששי", ולא בשעת הקידוש ממש.



שאלות ותשובות על ההלכה
(לחץ על השאלה לצפיה בתשובה)
שאלה:  

בהלכה שפרסמתם הבוקר יש פיסקה האומרת - "ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה."
הייתי מודה לכם אם תציינו בפני מקור דין זה בכתבי מרן הר"ע יוסף, מכיון שחיפשתי בכל כתביו הנוגעים להלכות שבת וקידוש בשבת ויו"ט ולא מצאתי חומרה זו.  ואכן, כעין זה מופיע במשנה ברורה בסימן רע"א סעיף ב' ס"ק ד' (ומקורו באגודה שאין הבית יוסף מביאו) - אבל בדקתי ולא מצאתי שמרן הרע"י הביא דבריו להלכה למעשה בשום מקום. 
והנני מבקשכם להעיר עיני בפרט זה.

   
  הלכות אחרונות
סדר ראש השנה
עירוב תבשילין
הדלקת נרות בראש השנה וכשחל ראש השנה ביום שישי
המשך - מנהגים השייכים לימי ראש השנה
מנהגים השייכים לימי ראש השנה
"תשליך"
תקיעת שופר
ראש השנה - יום הדין
שאלה: מהו הטעם של אותם הנוהגים ללבוש טלית קטן (בגד ציצית) מצמר דוקא, והאם יש לנהוג כן?
שינויים מנוסח התפלה המקובל
ניסוח התפלה לפני ה' יתברך
להרבות בתפלות שוב ושוב
בקשות אישיות באופן קבוע
טעם לוידוי על שוגג
אל תעש תפילתך קבע

עמוד מ 56
837 הלכות נמצאו

  15 ההלכות הפופולריות
קבלת פסקי מרן השולחן ערוך ורבינו משה איסרליש
סדר ראש השנה
שאלה: מהו בשר "חלק" או בשר "גלאט" והאם יש חובה מן הדין להקפיד דווקא על אכילת בשר שכזה?
דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב
שבעה עשר בתמוז
(המשך) דין בשר "חלק", והאם מותר לספרדי לאכול בשר כשר שאינו "חלק" בשמחה משפחתית וכדומה
אכילת בשר מראש חודש אב
מנהג תיקון ליל שבועות
הלכות ערב תשעה באב
הלכות ומנהגי בין המצרים
דינים השייכים ליום תשעה באב
ט"ו באב
חג הפסח- חג המצות
דין משלוח מנות ומתנות לאביונים
חג החנוכה