הלכות לפי מילת מפתח:
הלכות לפי נושא:
 
הלכה ל - יום חמישי ,  - 4/2/2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה
 לחנה בת אסתר

הוקדש ע"י
פלוני

לחץ כאן להקדשת הלכה

שאלה: לאור הנכתב ב"הלכה יומית", נראה כי השימוש בשעון מעורר המופעל על ידי קפיץ הוא נוח לשימוש בשבת. ומכאן השאלה, לגבי שעון המופעל על ידי קפיץ, האם מותר למתוח את הקפיץ שלו בשבת בכדי שימשיך לפעול, וכן האם מותר ללכת בשבת עם שעון יד שהקפיץ שלו נמתח על ידי תנועת הידיים?

תשובה: הנה השאלה מתחלקת לשלש שאלות. א. האם מותר בשבת למתוח את הקפיץ לשעון שאינו פועל כלל כעת? ב. האם מותר למתוח את הקפיץ לשעון שהוא פועל, אך יש צורך למתוח את הקפיץ בכדי שהשעון ימשיך לפעול הלאה? ג. שעון שהקפיץ שלו נמתח על ידי תנועת הידיים, האם מותר ללכת איתו בשבת?

ולענין השאלה הראשונה, אם מותר בשבת למתוח את הקפיץ לשעון שאינו פועל כעת. לכאורה יש לאסור את הדבר, שהרי ידוע שאחת מהמלאכות האסורות מן התורה ביום השבת, היא מלאכת "תיקון כלי". ומתיחת הקפיץ הגורמת להפעלת השעון היא תיקונו, שהרי במתיחת הקפיץ השעון מתחיל לעבוד.

והנה כי כן, מצאנו בפירוש רש"י על מסכת עירובין (דף קג.) שכתב, שאם אחד המיתרים של הכינור השתחרר (וכגון שנעשה "רופף", ואי אפשר לנגן איתו), והמנגן מסובב את מפתח הכינור על מנת למתוח את המיתר, יש בזה איסור גמור משום תיקון כלי בשבת. והוא איסור מן התורה. ולכאורה הוא הדין לגבי מתיחת הקפיץ של השעון, שעל ידי מתיחתו נעשה השעון ראוי לפעולתו. וכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, לאור דברי רש"י הללו.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, בתשובה בספר יביע אומר (חלק ו), דחה טענה זו, מכיון שיש חילוק גדול בין הכינור, שבשעה שהמיתר שלו השתחרר, הרי הכינור הוא כינור מקולקל, ותיקונו הוא על ידי מתיחת המיתר. ולכן חייבים על תיקון כזה בשבת, משום חילול שבת. מה שאין כן השעון, שאף בלא מתיחת הקפיץ הוא שעון מתוקן, ואינו מקולקל, ועל ידי מתיחת הקפיץ לא נעשתה כאן פעולה הראוייה להקרא "תיקון". ומכל מקום אחר שדן בזה, העלה שיש להחמיר שלא למתוח את הקפיץ כאשר השעון אינו פועל, כי יש לחוש בזה לאיסור משום תיקון כלי בשבת.

ועתה נבא לשאלה השנייה. האם בשעה שהשעון פועל, מותר למתוח עוד את הקפיץ שלו, בכדי שהוא ימשיך לפעול הלאה. והנה בנדון זה נראה שלכל הדעות יש להקל במתיחת הקפיץ. שהרי אי אפשר לומר שיש כאן איסור משום תיקון כלי. שהרי השעון פועל כעת את פעולתו, ובמתיחת הקפיץ לא נעשה שום תיקון הנראה בעין. ולכן נראה שיש להקל בזה בפשיטות. וכן העלה להלכה מרן הרב שליט"א, אחר שדן בזה בארוכה קצת, והביא דברי כמה אחרונים שהחמירו אף באופן כזה, ובהם הגאון המשנה ברורה. מכל מקום להלכה כתב שיש להקל בדבר, שכל שהשעון פועל את פעולתו, אין חשש איסור במתיחה נוספת של הקפיץ.

ולענין השאלה השלישית, שעון שהקפיץ שבו נמתח על ידי תנועות הידיים, האם מותר ללכת איתו בשבת. הנה לפי מה שנתבאר שמותר למתוח את הקפיץ בשעה שהשעון עובד, הדבר ברור שכל שכן שיש להקל ללכת עם שעון כזה בשבת, שהרי מתיחת הקפיץ נעשית בשעה שהשעון עובד ממילא. ואפילו לפי שיטת המשנה ברורה שאסר למתוח את קפיץ השעון גם בשעה שהוא עובד, מכל מקום בנדון זה, שזה העונד את השעון אינו עושה מעשה בידיים ממש למתוח את הקפיץ, יש כמה וכמה סברות להקל בדבר יותר.

ולסיכום: שעון הפועל על ידי קפיץ והוא אינו פועל כעת, אסור למתוח את הקפיץ שלו בשבת. אבל אם הוא כבר פועל, מותר למתוח את הקפיץ שלו כדי שימשיך לפעול עוד ועוד. וכן מותר לענוד בשבת שעון קפיצי הנמתח על ידי תנועות הידיים.


   
  הלכות אחרונות
סדר ראש השנה
עירוב תבשילין
הדלקת נרות בראש השנה וכשחל ראש השנה ביום שישי
המשך - מנהגים השייכים לימי ראש השנה
מנהגים השייכים לימי ראש השנה
"תשליך"
תקיעת שופר
ראש השנה - יום הדין
שאלה: מהו הטעם של אותם הנוהגים ללבוש טלית קטן (בגד ציצית) מצמר דוקא, והאם יש לנהוג כן?
שינויים מנוסח התפלה המקובל
ניסוח התפלה לפני ה' יתברך
להרבות בתפלות שוב ושוב
בקשות אישיות באופן קבוע
טעם לוידוי על שוגג
אל תעש תפילתך קבע

עמוד מ 56
837 הלכות נמצאו

  15 ההלכות הפופולריות
קבלת פסקי מרן השולחן ערוך ורבינו משה איסרליש
סדר ראש השנה
שאלה: מהו בשר "חלק" או בשר "גלאט" והאם יש חובה מן הדין להקפיד דווקא על אכילת בשר שכזה?
דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב
שבעה עשר בתמוז
(המשך) דין בשר "חלק", והאם מותר לספרדי לאכול בשר כשר שאינו "חלק" בשמחה משפחתית וכדומה
אכילת בשר מראש חודש אב
מנהג תיקון ליל שבועות
הלכות ערב תשעה באב
הלכות ומנהגי בין המצרים
דינים השייכים ליום תשעה באב
ט"ו באב
חג הפסח- חג המצות
דין משלוח מנות ומתנות לאביונים
חג החנוכה