בהלכה הקודמת ביארנו כי לכתחילה אין להתפלל שחרית לפני הנץ החמה, שהוא זמן הזריחה. אך אנשים שהם פועלים, ומוכרחים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת בבוקר, כך שאין להם כל אפשרות להתפלל לאחר הנץ החמה, יש להקל להם להתפלל החל מזמן עלות השחר, שהוא כשבעים ושתים דקות "זמניות" לפני הנץ החמה. וכפי שביארנו. ומכיון שרבים שואלים על כך, אנו מבארים בדיוק כיצד יש לנהוג במקרה שהשעה דחוקה כנ"ל.
הנה ברור הדבר, שמבחינה מציאותית אי אפשר לעמוד ולהתפלל את תפילת העמידה של שחרית מיד לאחר עלות השחר, שהרי צריך אדם להניח תפילין ולקרוא פסוקי דזמרה וקריאת שמע לפני התפילה, ומצות קריאת שמע ותפילין אף הן לא הגיע זמנם עד עלות השחר. נמצא אם כן שעד שיתחיל האדם את התפילה, לא יוכל להתפלל שחרית עד כחצי שעה לאחר עלות השחר. ויש אנשים שדבר זה הוא בגדר בלתי אפשרי עבורם, ובפרט בימות החורף שזמן עלות השחר הוא מאוחר. ולכן כתב מרן הרב שליט"א כיצד ינהגו אנשים אלה, המוכרחים להתפלל בשעה מוקדמת יותר.
עליהם להגיע לבית הכסת כתשעים דקות קודם הנץ החמה, ואז יתחילו לקרוא את הקרבנות ופרשת העקדה כנהוג. באופן שיתחילו באמירת "ברוך שאמר" מיד אחרי עליית עמוד השחר. (שהרי אסור להתחיל בברכת "ברוך שאמר" לפני עלות השחר). וכאשר יסיימו את ברכת "ישתבח", (שבינתיים עברו לא פחות משש דקות אחרי עלות השחר), יתעטפו בטלית ויניחו תפילין בברכותיהן. ואחר כך יאמר השליח ציבור קדיש וברכו את ה' המבורך. ואז יתחילו בברכת "יוצר אור" והלאה עד לתפילת העמידה.
וכאשר יגיעו הציבור לתפילת העמידה, יתחיל מיד השליח ציבור את תפילת העמידה בקול רם, ויתפלל רק את שלושת הברכות הראשונות, כולל הקדושה, והציבור יתפללו עמו מילה במילה. ואחר כך יסיימו את התפילה בלחש. ולא יחזור השליח ציבור על התפילה, מפני שזמנם של הפועלים קצר שהם ממהרים למלאכתם. ואם יש להם עוד מעט פנאי, יאמרו וידוי, וי"ג מידות, ונפילת אפים ("לדוד אליך ה'" וכו'). ואם אין להם פנאי, ידלגו את אמירת הוידוי ונפילת אפים, ויאמרו מיד חצי קדיש, ואשרי, ובא לציון, וקדיש תתקבל. ויחלצו את הטלית והתפילין תוך כדי אמירת שיר של יום ועלינו לשבח. ויצאו לעבודתם.
ובימי שני וחמישי שהזמן מצומצם, יש להעדיף את קריאת התורה, מאשר לקרוא את הוידוי והתחנונים שאנו מוסיפים בשני וחמישי.
ומובן מאליו שאם יש להם עוד מעט פנאי, כפי שמצוי בדרך כלל, יתפללו ככל ישראל עם חזרת התפילה על ידי השליח ציבור, וכן ישלימו במידת האפשר את כל שאר התפילה.
שאלות ותשובות על ההלכה
(לחץ על השאלה לצפיה בתשובה)
|
|
שאלה:
|
במניין של פועלים ואין הרבה זמן מה עדיף להתפלל עם חזרה ולא לעשות תחנון? או להתפלל ללא חזרת השץ ולומר תחנון?
|
|
תשובה:
|
שלום רב!
יש להעדיף את חזרת הש"ץ בשלימות על פני אמירת תחנון. ומכל מקום נכון שאם יש באפשרותם לא יבטלו לגמרי אמירת תחנון, וכגון אם ביום אחד בשבוע, בשני וחמישי וכדומה, יוכלו להתעכב מעט ולומר תחנון, עדיף שיעשו כן.
בברכת התורה,
הלכה יומית.
|
|
שאלה:
|
אני עובד במפעל שיש בו שלושה משמרות בוקר ערב ולילה , ויש לנו בעיה עם תפילת שחרית בעיקר למי שעובד לילה, מטעם ההנהלה נותנים לנו בחסד חצי שעה להתפלל תפילת שחרית , יש חזנים שיכולים להתפלל את כל התפילה עם חזרת הש"ץ בחצי שעה אבל זה מובן מאליו שבולעים מילים ואנשים עייפים מהלילה וחלקם אפילו לא עונים אמן, השאלה שלי היא מה אנחנו יכולים לעשות במקרה כזה במיוחד בשני וחמישי שיש ספר תורה?
|
|
תשובה:
|
שלום רב!
במקרה שכזה, עליכם לנהוג כמו שכתבנו לענין תפילת הפועלים, לקצר את חזרת הש"ץ, ואם יש צורך אז לוותר גם על נפילת אפיים וכו', וכמו שכתבנו. ויהי רצון שלא תזדקקו לכך, ותוכלו להתפלל בנחת כדת וכהלכה.
בברכת התורה,
הלכה יומית.
|
|
שאלה:
|
ברצוני לשאול האם ההלכה לגבי תפילת הפועלים אמורה גם לגבי נשים? נערות? והאם אשה יכולה להתפלל תפילת הפועלים בביהכ"נ?
|
|
תשובה:
|
שלום רב!
תפילת פועלים שייכת רק לפועלים או פועלות, אך אין להתפלל בשעה מוקדמת כל כך כאשר קיימת אפשרות כלשהי להתפלל בשעה הנכונה לאחר הנץ החמה.
בברכת התורה,
הלכה יומית.
|
ביטול הרשמה
הדפס
